מתאים גם לאימהות (ללא ילדים)
סיפור אמיתי:
אחרי שנולדה הבת הקטנה שלי והסתיימה חופשת הלידה, יצאתי לחופשה ללא תשלום. אחרי חצי שנה החלטתי שהגיע הזמן לשנות כיוון בקריירה, והתפטרתי. היה לי ברור שאחרי 6 שנים באותו תפקיד הגיע הזמן לעשות משהו אחר. לא היה לי מושג מה, אבל ידעתי שהאימהות היא מבחינתי במקום הראשון. לכן, חיפשתי משרות שמתוארות כמשרות שמתאימות גם לאימהות.
הגשתי מועמדות למשרה חלקית בתחום השיווק שהוגדרה "מתאים גם לאימהות". תוך יומיים המעסיקה התקשרה אלי. כשהנייד שלי צלצל, הייתי בגינה הציבורית עם הילדים. עמדתי על אחד המתקנים, ומסביבי התרוצצו הילדים שלי (והמון ילדים אחרים) והרעישו כמו שילדים יודעים לעשות. זאת היתה השיחה:
מעסיקה: (שומעת את הרעש ברקע) איפה את עכשיו?
אני: בגינה הציבורית עם הילדים שלי (זה היה מזמן, ואני הייתי מאוד תמימה).
מעסיקה: אז יש לך ילדים?
אני: כן. שניים.
מעסיקה: בני כמה?
אני: (אמרתי לה בני כמה הם)
מעסיקה: אז אני לא חושבת שהמשרה מתאימה לך.
אני (בלב, לא בקול רם): אההה...אוקיי...אז זאת משרה שמתאימה לאימהות ללא ילדים???
חיפשתי עבודה כמעט 10 חודשים. היה לי ברור שילדים קטנים זה לא יתרון. בסופו של דבר, הגשתי מועמדות למשרה חלקית כיועצת במרכז לקריירה של הבינתחומי הרצליה, ולשמחתי- התקבלתי. זאת היתה משרה שהתאימה לי "בול". שילוב של השכלה משפטית עם ניסיון בשיווק, ורצון לעבוד עם אנשים.
אבל למה אני מספרת את כל זה?
בקורות חיים נהוג לציין גיל ומצב משפחתי. לפחות אצלנו בישראל זה עדיין די מקובל. נכון שאין חובה חוקית לציין את הפרטים האלה, ונכון שלא חוקי גם לשאול, אבל המציאות לא תמיד תואמת את ספרי החוקים.
לא מעט מועמדים לעבודה מעדיפים לא לציין את המצב המשפחתי בקורות החיים שלהם, כשהוא לא "לטובתם". הטענה שלהם היא שלא כדאי לעשות שום דבר שירתיע מעסיק פוטנציאלי מלהמשיך ולקרוא את קורות החיים שלהם עד הסוף. הם מניחים, שאם יקרא את כל המסמך, יתרשם מספיק כדי לא לחשוב על מצבם המשפחתי כסיבה "לפסול" את מועמדותם. לכן, נשים מתלבטות האם לציין נשואה. אימהות לילדים קטנים מתלבטות עוד יותר האם לציין נ+(מספר הילדים) ואבות גרושים עם ילדים, מתלבטים האם לציין את מצבם המשפחתי בכלל.
האם השיקול הזה נכון תמיד?
אם תבחרו לא לציין את המצב המשפחתי בקורות החיים, ישנו סיכוי מאוד גבוה שישאלו אתכם בעקיפין או בצורה ישירה. אם לא בשיחת הטלפון הראשונה, אז בראיון עצמו. גם אם המידע הזה לא ישפיע על ההחלטה הסופית, ברור שלמעסיק המסויים הזה, מצבכם המשפחתי מאוד רלוונטי. עובדה שטרח לשאול ולברר.
נניח שמעסיק נרתע מלהעסיק אישה נשואה, או אמא לילדים קטנים, או גבר גרוש+3 שאוסף את ילדיו מהמסגרות החינוכיות פעמיים בשבוע. האם אתה או את רוצה לעבוד אצל מעסיק שיש לו "בעיה" עם זה? שיש לו קושי עם העובדה שיש לך ילדים? מעסיק שיש לו קושי עם העובדה שאתה מבלה עם ילדייך אחה"צ? גם אם המעסיק "יתרצה" או "יבליג", ברור שהקושי עדיין קיים שם אצלו, ובכל "בעיה" שתתעורר, תיאלצו להתמודד עם אותו הקושי.
הבחירה כן לציין את המצב המשפחתי בקורות החיים היא דרך מצויינת "לסנן" מעסיקים שלא מתאימים לאורח החיים שלכם או לערכים שלכם. מה הטעם להמתין עד שתישָאלו? למה לא לדעת את עמדתו של המעסיק מראש?
כנראה שאין תשובה מוחלטת במצב הזה. תלוי עד כמה אתם רוצים בתפקיד, כמה זמן אתם מחפשים עבודה, וכדומה. יחד עם זה, אני מאמינה שזאת נקודה שכדאי לקחת בחשבון במערך השיקולים. בסופו של דבר, מוטב להתמקד במעסיקים שיתאימו לכם, לפחות כפי שאתם תתאימו להם. מעסיק שמצבכם המשפחתי משמעותי מאוד במערך השיקולים שלו, כנראה שלא יהיה סובלני במיוחד, ויתקשה לאפשר לך את הגמישות הנדרשת לך כהורה, שגם עובד או עובדת מחוץ לבית.
